תבנית החינוך המוזהב, מעלה צביה

תוכניות הלימוד

ההיבט החינוכי ותכניות הלימודים

תבנית החינוך המוזהב היא מערכת צומחת ורצף חינוכי אחד, מגיל שנה ועד חטיבת הביניים. בכל אחת מקבוצות הגיל מופעלת תוכנית לימודים יחודית המותאמת לשלב ההתפתחות של הילדים – ברמה הפיסית, המנטלית והרגשית. תשומת לב רבה ניתנת להתקדמות המודרגת והתמיכה במעבר "חלק" בין שלב לשלב.
התוכנית מובנית ורציפה מגיל שנה ואילך. היא נבחנת, ובמידת הצורך מתעדכנת בכל שנה מחדש על ידי צוותי הפיתוח וההוראה יחדיו.


תכניות הלימודים לגילאי טרום ביה"ס

עיקרי התפיסה ביחס לחינוך בגיל הרך הם הקניית מגוון רחב של רשמים, חוויות, תחומי למידה והתנסות, למשך פרקי זמן קצרים.
אנו מכנים את הגישה הזו "פתיחת אופציות" או "פתיחת ערוצים" בשל ההשפעה שיש לה על המשך התפתחות הילדים, הן מבחינת הביטחון העצמי שהם רוכשים והן מבחינת תחומי ההתעניינות והעשייה. לפיכך, כבר בגנים הילדים נחשפים למגוון פעילויות בתחומים כגון מוזיקה, בישול, אנגלית, ערבית, קואורדינציה, סיפורים, טבע, תיאטרון, חקלאות, ביקורים מעניינים ועוד, לספיגת "טעימות" מתחומים רבים, תוך הקפדה על סינון ומינון מבוקרים כדי למנוע הצפת מידע.
כבר בגיל הרך, התפיסה החינוכית משלבת את הלמידה האקדמית (ידע, מיומנויות טכניות ועוד) עם למידה איכותית – של ערכים, תכונות יסוד, וחוויות רגשיות המחוברות לחיי המעש של הילדים. לדוגמא, הילדים מכינים בעצמם את ארוחת הבוקר, עורכים את השולחן ומסדרים אחרי הארוחה, בתורנויות של 4-5 ילדים עם גננת אחראית אשר מנחה, מעודדת ומלמדת. כך הם גם לומדים חשבון (כמה צלחות לשים על כל שולחן? כמה כלים על כל תורן לרחוץ היום?), אחריות, תרומה, שתוף פעולה ועוד.
כל אלה נעשים באווירה של הצבה החלטית אך תומכת של גבולות, ותוך הצגה הדרגתית ויסודית מאוד של כללים וחירויות בגן. בין ההורים והצוות החינוכי מתקיים שיתוף פעולה הדוק ורציף, והמוטו שלנו בתקשורת עם ההורים הוא "עודף עדיף על חוסר" – אין לחסוך בתקשורת בזמן הנכון לדברים הנחוצים, במיוחד אם יש דברים מטרידים או קשיים להתמודד עימם.

תכניות הלימודים בביה"ס היסודי
תכניות הלימודים בתבנית החינוך המוזהב נאמנות לתכנית הליבה של משרד החינוך. בנוסף משולבים בתכנית תחומים ערכיים ותחומי למידה והתנסות יחודיים.
הכיתות בתבנית החינוך המוזהב נקראות חבורות, ולכל חבורה יש שם המשקף את המשימה הערכית של הילדים לאותה שנה; לדוגמה, "חבורת מגלי דרך ארץ", "חבורת שוחרי האמון" או "חבורת המתמודדים".

בחלקים מיום הלמידה עוסקים התלמידים בפעילות מעשית בשעורי "פעילויות חוץ" – ציור, מלאכת יד, ספורט, תרגילי קואורדינציה, מחקר פעיל, סיורים וטיולים ועוד.

דגש רב מושם על השילוב של למידת "חומר" עם חינוך לאיכויות אנוש וערכים; וכך, לדוגמא, לומדים אחריות וכבוד לסביבה באמצעות ניקיון יומיומי של הכיתות על ידי התלמידים והמורים עצמם. מסתבר שלנקות זה משהו שיש ללמוד אותו… דוגמאות נוספת הן הפרדת פסולת לצורכי מיחזור, או אימוץ של אתר בטבע לשם מחקר וטיפוח סביבתי מתמשך.

הלמידה הגושית
הגישה המקובלת בתבנית החינוך המוזהב היא של מיקוד למידה או למידה בתקופות. תפישתנו היא כי טוב ללמידה שתתרחש ללא קיטוע, הפסקה או הפרדה. מדובר בתהליך בו הידע מוצע לתלמידים לא בחלקים מקוטעים, אלא ביחידות שלמות ורציפות.
תהליך זה מיושם הן בנושאי הלימוד הרשמיים – על מנת לסייע לילדים להגיע לרמת ההישגים והידע כמופרט בתוכניות של משרד החינוך, ואף יותר – והן בנושאים עדכניים ובעלי השפעה רחבה על חיי הילדים ועתידם כבוגרים, כגון חברות, ארגון זמן, היגיינה, תזונה, איך לצפות בטלוויזיה, ועוד ועוד.

הנסיון המצטבר בשנות קיומו של בית הספר מראה כי תוצאות הלמידה הגושית הן מרשימות – ברמת ההישגים הלימודיים, ביכולת הלמידה העצמאית, ביכולות ההעמקה וההרחבה, בהבנה והתפיסה של תחומי דעת ובכישורים האנושיים של התלמידים.

דוגמא ללמידה גושית: מעצבי האנושות – תקופת לימוד לכיתות ד'-ה'
משך התקופה: 4-6 שבועות.
בתקופה זו לומדים הילדים על אנשים שעיצבו את האנושות, וזאת באמצעות באמצעות ספורים, סרטים, התנסויות והרצאות אורֵח, וכן באמצעות עבודות מחקר אישיות של הילדים על דמויות לפי בחירתם, כגון כגון אלכסנדר גרהאם בל, גלילאו גלילאי, דוד בן גוריון ליאונרדו דה וינצ'י, אמא תרזה, צ'רלי צ'פלין, נלסון מנדלה, הלן קלר ועוד.

מטרות התקופה הן לפתוח ערוצים של תחומי דעת, לעודד סקרנות ושאלת שאלות ולפתח מודעות לתהליכים שעיצבו את האנושות כפי שהיא היום.

התקופה מאפשרת לילדים לפגוש את הערכים של מאמץ, התמדה, נחישות, הנסיונות הבלתי פוסקים ואת הערך של דבקות במטרה ולמידה מטעויות, אותן איכויות אנושיות שהביאו את האנשים המעצבים לפריצות הדרך ותרומה לאנושות. הילדים לומדים להוקיר ולכבד אנשים שעשו בחייהם מאמצים משמעותיים והשאירו את חותמם על התרבות האנושית.

למידה בצמדים ובהרכבים – פיתוח מיומנויות תקשורת, שיתוף פעולה ועבודת צוות

הלמידה ברובה היא שיתופית, בהרכבים שונים – החל מעבודת צמד ועד לצוותים של עשרה או שנים עשר ילדים.
החל מהגילאים הצעירים ביותר הילדים לומדים לבצע משימות בצמדים, לצד המשימות האישיות, ורוכשים מיומנויות של שיתוף פעולה. ניתן דגש על היכולת הנרכשת לעבוד עם ילד אחר, ללמוד לעמוד על שלך או לוותר, להסביר את עצמך או לבטא קושי, להציע הצעות אך גם להיות פתוח לרעיונות של אחרים… ועוד.

כללים וחירויות
תבנית החינוך המוזהב משלבת שיטות ייחודיות בתחום "החוזה החינוכי". תחום זה כולל תהליך מובנה של עריכת הסכמים עם הילדים, הבנה של החירויות הנובעות מכך ובחירה בכל אלה מרצון. זוהי גישה המכבדת את הילדים, המבהירה מראש ציפיות הדדיות, מציעה דרך לעמוד בהן, מתגמלת, אך נמנעת מענישה.

איסוף הצלחות
הצוות החינוכי מעניק תשומת לב רבה ואוהדת להתקדמות של כל ילד וילדה, תוך הצבה ברורה של דרישות ואתגרים הכוללים גם משימות לא שגרתיות. כל הילדים יודעים שהם מוערכים לא על פי רמת הישגיהם שלהם כמדד עיקרי, אלא על פי מידת המאמץ שהשקיעו וההתקדמות שלהם ביחס ליכולתם האישית. אנו נמנעים מהנעת ילדים באמצעות תחרות. התבנית מחנכת להשקעה, מאמץ והתנסות כעיקרון ראשון, לצורך פיתוח כוחות התמודדות, בתחומים החזקים של כל פרט כמו גם באלה הדורשים חיזוק. במהלך שנות הלימוד מתקיימים תהליכים מגוונים של 'איסוף ההצלחות' – "מחברת הצלחות", "מחברת אימוץ הכבוד", סכומי תקופה ועוד. כך אנו מאמנים את הילדים להכיר ולהוקיר את הדרך שעשו, ומאפשרים להם בכך להישען על הצלחותיהם האישיות והמשותפות.

למודים מחוץ לכיתה
מטרותיו של פן זה בלמידה לפתח את האמונה ביכולת, לאפשר שחרור, הוצאת מרץ ובמיוחד – למידה שלא רק 'דרך הראש'.
כמחנכים אנו מעודדים את בוגרי תבנית החינוך המוזהב לבחור את התחומים בהם הם רוצים להעמיק, ללא מגבלות. השאיפה היא כי המתבגרים יטמיעו בעצמם את הידיעה והנסיון המצטבר של "אני יכול/ה". האפשרות לידיעה זו טמונה בחוויות ההצלחה, בהן יש משמעות לתוצאות ולמעשים ממשיים שהילד עצמו חווה, ללא קיצורי דרך.
בטחון עצמי ואמונת האדם ביכולתו מתפתחים מתוך התנסות ממשית, בידיעה שטעויות הן חלק אינטגרלי ומקובל מכל תהליך למידה והתקדמות. אנו חוזרים ומזכירים לילדים שמותר לטעות ומטעויות לומדים.

תכניות הלימודים בגילאי חטיבת הביניים (ז'-ט')
הלמידה מתעצמת בריכוזה בחינוך העל יסודי, עם תוספת דגש חזק ומכריע על משימות ופרויקטים.

מבין כל סוגי הלמידה האפשריים, למידה גושית ותהליכית מעניקה את הבסיס לביטחון ואת האינטגרציה הטובים ביותר. זאת, משום שהמתבגר לומד ידע, שהופך להיות רלוונטי ומקושר היטב כמארג טבעי לחייו. בתהליך הלמידה הגושית גם מלמדים את התלמידים איך ללמוד ולהיות לומד עצמאי. מאמנים אותם לגשת במיומנות רבה יותר למלאי הידע הזמין העומד לרשותם, למיין, לסנן ולערוך ולבסוף להציג בצורה ראויה – אם בתוצר כתוב או בהצגה מכובדת בע"פ – את התוצאות.

להלן דוגמא של תוכניות יחודיות בחטיבת הביניים:

"כוח כפול דרך"
תקופת לימוד לכיתות ז' וח' המאפשרת התרשמות ממשית וחווייתית ממה שנדרש מאדם מבוגר בהצטרפו למעגל העבודה.
בתקופת התכנית מבקרים התלמידים, במקומות עבודה שונים למשך מספר שעות, עוזרים, מתבוננים, ומתשאלים את העובדים על דרכי העבודה. הם מבקרים במפעלי הי-טק, משרדי עו"ד, אדריכלות, בחקלאות, במוסדות חינוך ואוניברסיטאות…
העקרון של תוכנית זו הוא, שכדי לזכות בהכנה אמיתית לחיים, על הנוער לקבל מושג בלתי אמצעי על הדברים הנדרשים מאדם בוגר. בדרך זו נוצרת מוטיבציה טבעית (להבדיל מחיצונית) ללמידה והכשרה, וכך המציאות שהתלמידים פוגשים היא המעודדת אותם לרצינות והשקעה בלמודים, והם מבינים את הקשר בין האימון וההכשרה בביה"ס לבין האתגרים שיפגשו כמבוגרים.

שעורים לבנים, שעורים לבנות
מתוך הבנה שבגיל ההתבגרות קצב ומהות השינוי כל כך נבדלים אצל בנות ואצל בנים, יצרנו תוכניות למודים נפרדות (מספר שעות שבועיות) בכיתות הבוגרות.
חלק נוסף ומרכזי משעות אלה מאפשר הזדמנות לשיחות עם הבנות ועם הבנים בנפרד.
בשיחות ופעילויות נפרדות אלה מתאפשרת קבלה עצמית ושל האחר/ת, אינטימיות, תמיכה, פתיחות וגילוי לב, והן תורמות להעצמת האחווה המגדרית, כך שכל מפגש הוא חגיגה קטנה של קרבה. התלמידים (ובמיוחד התלמידות…) מוקירים מאד את המפגשים הללו ואינם מוכנים לוותר על אף מפגש.

"שיעורי מדחף"
שיעורים בנושאים שונים המזמינים ודוחפים כל אחד לחוד ואת החבורה ביחד להתקרב לעצמיותם, כגון כלֵי חשיבה, מודעות למה שמשפיע עלינו, קביעת סדרי עדיפויות, מיומנויות תקשורת בינאישית, קבלת החלטות – ועוד ועוד…

לימודי אמנות

לימודי האמנות בתבנית ממלאים כמה תפקידים בעת ובעונה אחת:

1.לימוד יסודי ומעמיק של תחומי אמנות מגוונים כגון: רישום, ציור, צבע, פיסול, מלאכת יד, תפירה, רקמה, סריגה (גם בנים!…) עבודות יצירתיות כמו הכנת בובות. רמת העבודות בתבנית גבוהה ומפתיעה גם ביחס לגילאי הילדים.

2.ליווי של תקופות הלמידה בשיעורי האמנות כדי להעמיק ולעבות את החוויה הלימודית ולהוות שבילי גישה נוספים להבנות הקשורות לנושא הנלמד .

3. מרחב התנסות לרכישת ערכים וכלים הקשורים ליכולת להתמודד עם קשיים, כיצד לחשוב קדימה על אתגרים, איך לעבוד עם הטעויות שלנו: לראות אותן, להכיל אותן, לסלוח עליהן, לתקן אותן, ללמוד מהן ולהשתמש בהן כמנוף .

4. שדה ביטוי לייחודיות של כל ילד וילדה, ומרחב בטוח לרכישת הצלחות. בתבנית פותחה שיטת לימוד האומנויות המכווננת ליצירת הצלחות , אשר מעודדת את היכולות של כולם ולא רק של יחידי סגולה. התרגילים נבחרים בקפידה, בהתאם להתפתחות הילדים וליכולותיהם, ונפרשים בשלבים אשר מבטיחים לכל תלמיד את האפשרות להצליח. זאת מתוך הגישה, שהצלחה מביאה עמה הצלחה נוספת, מדפיסה בתלמיד זהות של "אני יכול/ה" (לצייר/לפסל/לתפור/לארוג…) ומעודד את יכולת הריכוז והנכונות להתאמץ בפעם הבאה.

5.מדי שנה נערכת תערוכת עבודות הכוללת ייצוג מקסימלי (באיכות ובכמות) של עבודות כל התלמידים. תערוכה זו מסכמת ומזכירה את התהליכים שילדים עברו, ומציגה את ההצלחות וההתקדמות . הוא מהווה עדות חיה וקורנת לגאוניות הטבעית הטמונה בכל ילד בדרכו שלו, ולעובדה שלמרות שילדי החבורה מילאו את אותן ההוראות בתרגיל זה או אחר, כל עבודה מיוחד במינה ושונה מזו שלידה.

הטיולים

הטיולים בתבנית החינוך המוזהב הם חלק אינטגרלי מהתהליך החינוכי, משלימים ומעצימים אותו. הטיולים הם הזדמנות נהדרת לשילוב בין תכנים לימודיים לבין התפיסה האיכותית היחודית, וזוהי קרקע פוריה לצמיחתן של לכידות, אחריות, חוסן פנימי, עצמאות, קשר עם הארץ, בגרות, קשר עם עצמנו, בטחון עצמי ועוד ועוד…

התכנית היא רב שנתית ובמשך שנות לימודיהם הילדים מכירים את רוב חלקי הארץ. הטיולים הינם בשטח, מרובי הליכה ואתגריים. החל מכתה ד' , בטיול הארוך, אנו ישנים בשטח, בשקי שינה, מתחת לכיפת השמיים, באכסניית מיליוני הכוכבים.
האחריות על הארוחות בידי הילדים, הבישול על מדורה והאוכל משותף לכל החבורה. לאחר יום הליכה ארוך יושבים ביחד, מקלפים, חותכים, מטגנים, בוחשים, מתווכחים על התיבול, מוסיפים עץ למדורה, צוחקים – ובסוף יוצאים מעדנים…

התפיסה האיכותית של ערכים ומיומנויות ("ויטמינים") באה לידי ביטוי תוך כדי ההתנסויות השונות (לשמור בלילה, לקפל שק שינה, לעזור לחבר/ה לטפס בעלייה, להתגבר על פחדים, לשטוף כלים כשקר בחוץ וכו'), בשיחות ובפעילויות השונות המתקיימות תוך כדי הטיול, ואלו מכוונות, מדרבנות, דוחפות, מושכות קדימה, מגבשות, מעמיקות את ההכרות – כדי להוציא את הטוב ביותר מכל אחד ומכולם ביחד.
התמיכה והעזרה ההדדית הינם עמוד השדרה של הטיולים, וההוכחות לכך הם המשובים המשמעותיים בשיחות הסכום של הטיולים וכמובן החיבוקים המרגשים ברגע הפרידה אחרי הזמן הטוב המשותף…

כמעט בכל טיול אנו מאפשרים זמן/ים של שקט, שבו כל אחד ואחת עם עצמו/ה, כדי לכתוב, לצייר, לגלף, לבנות, לחשוב… זמן איכות בין הילדים לבין הטבע שמסביב. ברגעים אלו נכתבים שירים נפלאים , מצויירים ציורים, ורגעי נועם משמעותיים מתרחשים.

החל מכתה ד', הילדים לוקחים חלק בהדרכת הטיול – בקבוצות וביחידים – נוסף על האחריות בתחומים המעשיים. הילדים מאד אוהבים את הטיולים ומחכים להם בכליון עיניים.
ההורים מוזמנים ללוות את הכיתה של ילדיהם בטיולים, לוקחים חלק בעזרה במה שנחוץ, אך אינם עושים דברים "במקום" הילדים. הם נמצאים כדי לעזור, לתמוך, לתת עצה, לעודד, להסביר, לעטוף, ללוות בנשק ובעזרה רפואית.

נראה שזהו זמן מרוכז של מאמץ מתמשך, פרידה זמנית מה"קופסאות" של הרגלי הבית- טלויזיה, מחשב, אמא שעושה בשבילם, נוחות ופינוק. התמודדות זו פורצת נתיבים חדשים בהתפתחות, ואלו ממשיכים לצמוח באפיק שנפתח גם ביומיום שאחר כך (מיומנויות רבות שנלמדות, כח רצון שמתגלה, חברויות חדשות שנוצרות ועוד).
זה להחיות את הביטוי "להכיר ולאהוב את הארץ דרך הרגליים", ואנו מוסיפים: זה להכיר ולאהוב את הטבע הפנימי דרך המפגש עם הטבע שמסביב.